הרכישה היא הדבר האחרון בחנות שלכם שעדיין נעשה על נייר.
מכירות, תיקונים, חשבוניות, מלאי: הכול במערכת. ואז מישהו נכנס עם הזהב של סבתא שלו ויוצאים המאזניים, המחשבון ופנקס הקבלות. Gem Logic מעניק לרכישה ארבע נקודות ביקורת ורשומה אחת: הלקוח, הפריטים, הזהות, הכסף.
רכישה היא מכירה הפוכה. כל חלק בה מתהפך.
אתם קובעים את המחיר במקום לקרוא אותו מתג. המלאי מגיע במקום לצאת. כסף יוצא במקום להיכנס. והתיעוד הופך מנימוס כלפי הלקוח לחובה כלפי המדינה. ארבעה היפוכים, וקופה רושמת טועה בכל ארבעה.
אין מה לסרוק. הסכום נקבע לפי מחיר המתכת היום, המשקל על המאזניים, ומרווח שהחלטתם עליו פעם אחת, לכל מתכת.
המלאי עולה, לא יורד. מה שמגיע הוא מתכת לפי משקל או מוצר עם מחיר מכירה מחדש לפניו.
תשלום החוצה, לא שורת הכנסות. הוא יכול לצאת לפי לוח זמנים, ביותר משיטת תשלום אחת, או כזיכוי שכלל לא יוצא.
מכירה דורשת קבלה. רכישה דורשת מוכר מזוהה, תאריך לידה, מספר חשבון בנק ושתי חתימות, באותו יום.
הלקוח עומד מולכם. כל ארבעת השלבים קורים בדלפק בזמן שהוא ממתין, וארבע נקודות ביקורת בראש הדף מציינות באיזו נמצאים.
מספר שאפשר לומר בקול.
החלק המביך בקנייה הוא ההפסקה: שוקלים את הפריט, עושים חשבון בטלפון, ואז אומרים סכום שאי אפשר להסביר אם שואלים. Gem Logic עושה את החשבון מהשער החי והמרווח שלכם, ומציגה את המחיר לגרם בשורה מתחת, שזה המספר שצורפים באמת מתווכחים עליו.
זהב, כסף, פלטינה ופלדיום מקבלים כל אחד את האחוז שלהם, מוגדר בהגדרות ביום שלישי שקט. אחרי זה כולם בדלפק קונים באותם תנאים, כולל מי שהתחילה רק בשבוע שעבר. השערים מגיעים מעצמם.
מתכת מתומחרת לפי משפחה, טוהר ומשקל. כל דבר אחר הוא מוצר: אבן רופפת שאתם מעריכים ידנית, שעון משומש שאתם מתכוונים למכור מחדש. שניהם נמצאים באותה רשומה עם מחיר ליחידה לידם.
מחשבון אומר $2,279.94. צורף אומר אלפיים מאתיים ושמונים. ההגדרה מעגלת כלפי מעלה ולעולם לא כלפי מטה, כך שהמספר המסודר לעולם אינו על חשבון הלקוח.
מסך שני פונה ללקוח. הם רואים את המשקל עולה, את השער מיושם ואת הסכום הכולל זז כשאתם מזינים אותו. זה ההבדל בין הצעה לבין מספר שהופיע מאחורי דלפק, וזה האמון הזול ביותר שאי פעם תקנו.
ארבע נקודות ביקורת, ורוב הרכישות יושבות על אחת מהן.
רכישה היא לא אירוע. מישהו רוצה הערכה אבל משאיר את הטבעת בבית. מישהו חותם אבל ההעברה מתבצעת ביום חמישי. מגרש נדל״ן משולם על פני שלושה שבועות. נקודות הביקורת בראש כל רכישה אומרות על מה היא ממתינה, והרשימה אומרת כמה יש לכם מכל סוג.
השומה בוצעה, הסחורה לא הגיעה. לכל חנות יש שלוש כאלה במחברת ושוכחים שתיים. כאן נקודת הביקורת "פריטים" פשוט לא מסומנת, והיא מופיעה ברשימה שאפשר לעבור עליה ביום שני.
מנה בשווי שישה אלפים דולר ממעט עוזבת בתשלום אחד. תוכנית תשלומים מחזיקה את התשלומים עם המועדים שלהם, כך שמה שאתם חייבים ומה ששילמתם הם שני מספרים שונים שהרשומה שומרת בסדר.
תיבת תעודת זהות לא מסומנת פירושה לצלם את תעודת הזהות. תיבת תשלום לא מסומנת פירושה לשלם. כשמישהו מתקשר לשאול איפה הכסף שלו, מי שעונה יכול לענות מבלי להיות שם.
כל מה שביקורת שואלת, ברשומה אחת.
קניית פריטים משומשים מהציבור הוא הדבר המוסדר ביותר שקורה בדלפק תכשיטים, וברוב החנויות הוא הכי פחות ניתן לאיתור: צילום במכשיר בתיקייה אחת, פנקס במגירה, תמונות בטלפון של מישהו. אף אחד מאלה לא קשה להפיק. קשה למצוא. כאן הכול מצורף לרכישה שהוא שייך לה, ומונה אומר שלוש מתוך שלוש בוצעו.
צלמו את תעודת הזהות של המוכר בטאבלט. היא מצורפת לרכישה ולאיש הקשר, כך שהביקור השני מהיר יותר מהראשון.
מספר תעודת זהות, תאריך לידה ומספר חשבון בנק, שמורים באיש הקשר במקום להתבקש שוב. בפעם הרביעית שז'אק נכנס, הטופס כבר ממולא.
כל פריט ברכישה נושא תמונה משלו, שצולמה כשהוא הגיע. שלושה שבועות אחר כך אין ויכוח איזו שרשרת הייתה איזו.
רישומי פנקס המשטרה והעברות הספקים מצורפים לרכישה, ו"יצירת מסמך" מפיקה את הניירת הנלווית. נשמר במקום שבו ניתן למצוא אותו.
לחצן אחד עבור השקית שהפריטים נכנסים אליה, כך שהשקית על השולחן עדיין ניתנת לזיהוי כשאתם חוזרים אליה.
כל רכישה מאדם אחד, בכרטיס הקשר שלו. ארבעה ביקורים בחודש זה דפוס, וטוב יותר לראות אותו מאשר לזכור אותו.
שני הצדדים חותמים על המסך בזמן שהסחורה עדיין על הדלפק. אף אחד לא מדפיס טופס כדי לחתום עליו וסורק אותו בחזרה כדי לשמור, וככה חתימות נעלמות.
הסריקה נמצאת על הרכישה מאחורי הרשאה, לא בתיקייה משותפת שארבעה אנשים פתחו. כל רכישה גם רושמת מי קנה אותה, כך שהערכת שווי שאף אחד לא רוצה להיות אחראי עליה היא דבר שלא יכול לקרות.
מה שקניתם הוא מלאי, במחיר שניתן להוכיח.
רוב התוכנות מתייחסות לרכישה חוזרת כשליחות שמסתיימת כשהלקוח עוזב עם הכסף שלו. החלק המעניין מתחיל שם. הגרמים האלה הם המלאי הזול ביותר בחנות, ומה שמרוויחים עליהם תלוי לחלוטין בידיעת העלות שלהם.
החבילה כבר מקובצת לפי משפחה, טוהר ומשקל, כך שמה שאתם שולחים הוא נתון ידוע ולא נתון שתגלו עם קבלת ההתחשבנות. כשההתחשבנות מגיעה, תוכלו לראות מה החודש הניב.
פריט ששווה יותר שלם מאשר מותך נכנס כמוצר, והוא שומר את מחיר הרכישה שלו כעלות. נרכש ב-$2,400, נמכר ב-$3,950, וה-$1,550 הם שולי רווח ולא תחושת בטן.
רכישות מתכת הן דוח לפי משפחה, טוהר ומשקל, מסונן לפי תאריך או לפי לקוח. הריצו אותו מדי חודש והעלות לגרם שלכם הופכת למגמה במקום אנקדוטה.
תשלום אינו החזר, ואינו חייב לצאת במנה אחת.
העברה בנקאית לכל דבר בעל ממש, לחשבון שכבר רשום באנשי הקשר של המוכר. מזומן רק היכן שמזומן עדיין מותר עבור מתכת שנרכשה מאדם פרטי. שתי שיטות ברכישה אחת אם זה מה שקרה, בלוח זמנים אם הסכום גדול, וכנגד מכירה אם הטבעת הישנה משלמת עבור החדשה. השיטה צריכה להיות ברישום, כי בביקורת איך שילמתם חשוב כמו מה שילמתם.
מגרש גדול יוצא לפי לוח זמנים עם תאריכים, וכל תשלום נושא מצב תשלום משלו. מה שעדיין חייבים לספקים הוא יתרה אמיתית בעסק שלכם, וזה המקום היחיד שבו היא רשומה.
הנפיקו כרטיס מתנה מול הרכישה והתשלום לעולם לא עוזב את החנות. מישהו שהגיע למכור שרשרת יוצא עם יתרה לבזבז על הפריט בויטרינה. הציעו קצת יותר בזיכוי מאשר במזומן ושני הצדדים יוצאים נשכרים.
אם הטבעת הישנה משלמת עבור החדשה, הרכישה מקושרת למכירה שהיא מקזזת ורק ההפרש עובר בידיים. לא הנחה מסורבלת אחת שאף אחד לא יכול להסביר בעוד שישה חודשים.
רכישה נוגעת בהזנת מחירי המתכות, בקופה ובספרים.
כמה שילמתם לגרם עבור זהב 18 קראט בחודש שעבר?
אם התשובה נמצאת בפנקס קבלות, או פזורה בין שלושה כאלה, קבעו הדגמה. נגדיר איתכם את השוליים ונריץ רכישה אחת מתחילה ועד סוף בטאבלט, בדלפק שלכם.